עבור יהודי קווקז הכנסת אורחים היא חוק ומשפט מימי קדם. כבוד גדול הוא לכבד ולארח. היהודים ההרריים מייעדים עבור האורח חדר מיוחד שהוא המפואר ביותר בבית. הכנסת האורחים חמה ולבבית והיא לפי כל כללי המסורת. ברוב הישובים, הנשים רוחצות את רגלי האורח; דבר הנחשב בעיניהן לכבוד גדול השמור לאורחים ולשליחים שבאו מארץ הקודש (רחיצת הרגלים היא מעשה המזכיר את אברהם אבינו עם המלאכים). מנער ועד זקן, יעמדו לכבוד האורח עד שבתו. נהוג שאם אב המשפחה עולה לתורה, יעמדו בניו עד שובו למקומו וינשקו את ידיו. רק לאחר שישב, ישבו גם הם.

משפחות של יהודים הרריים הן משפחות מרובות ילדים; אין הם מסתפקים בילד אחד או שנים, הם חולקים כבוד למרבה בילדים. אישה עקרה מקנה לבעלה זכות לגרשה ולישא אישה אחרת במקומה.

אישה שיולדת רק בנות נקראת גם היא אישה עקרה, הבן חשוב להם כדי שיאמר קדיש בבוא העת. בן זכר חשוב כיוון שהוא עוזר לאבי המשפחה בעבודת השדה.

הנישואים נערכים כידוע בגיל צעיר וזה מביא בעקבותיו חיכוכים ומריבות בגלל אי התאמה בין בני הזוג. המריבות מביאות בעקבותיהן לגט.

במשך דורות רבים שימשה ירושלים מוקד לעלייה עבור היהודים ההרריים מקווקז. המקום המקודש ביותר היה הכותל-המערבי בירושלים, שם בנו והתפללו לגאולת עם ישראל. בנוסף, ביקרו במקומות הקדושים: בחברון,צפת,טבריה. בכל אתר ואתר דובבו שפתותי כל אחד את המעיק עליו בהאמינם בהתגשמות משאלותיהם לטובה

ראשוני העולים מיהדות קווקז הגיעו לארץ כבר באמצע המאה התשע עשרה. בשנות השבעים והתשעים של המאה העשרים הגיעו העליות מן הקווקז ,וכיום חיים בארץ כשמונים אלף יהודים מן הקווקז. קהילה זו מכונה בשם "היהודים ההרריים", וכיום היא יוצאת מאלמוניותה ומגיעה בהדרגה לתודעת הציבור.
היהודים ההרריים חיו כמיעוט בתוך עמים מוסלמים, אך שמרו על ייחודם ועל יהדותם. כיום יש סקרנות רבה להכיר את תרבותם ואת מנהגיהם.