מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי, רואה עצמה כגורם המרכזי והחשוב בעולם היהודי בתחום הגשת סיוע ועזרה פיסית ורוחנית ליהודי התפוצות, והעלאתם לארץ ישראל . מאז הקמת מדינת היהודים מדיניותה של ממשלת ישראל בתחום יחסי מדינה-תפוצה הושתתה על שני יסודות. הראשון, מימוש יעדיה המדינתיים-כלכליים בזירה הבינלאומית. השני, הדאגה לקהילות היהודיות. יחסי מדינה-תפוצה הנם מורכבים ורבי משמעות ביחס לאופייה ומהותה של מדיניות החוץ של המדינה, וכמו-כן ביחס למהותם של היחסים הבינלאומיים המושפעים במידה רבה מעצם קיומה של התפוצה במערכת זו.

דברי ימי ישראל ואיראן שזורים מאז נצחון פרס על בבל. תרבות פרס חרוטה בזכרון ההיסטורי של היהדות. במשך אלפי שנים משוקעת הקהילה היהודית באיראן, כמיעוט נרדף או משגשג, מחד גיסא מעורבת בהוויה האיראנית ומאידך גיסא גם קשורה לקהילות ישראל ברחבי העולם.

המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח פועל זה כשלושה עשורים בתוך מערכת החינוך ויוזם תכניות בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בתחום מורשת יהודי המזרח. בעידן שבו התרבות הישראלית עדיין בשלבי התהוות, פועל המרכז להפוך את תרבותם של יהודי המזרח לחלק מנכסי צאן ברזל של התרבות הנוצרת בארץ ישראל.

אחד הפרויקטים שצמחו מתוך פרויקט ח"ץ הוא הפרויקט "דור לדור יביע אומר", תיעוד סיפורי עם. זו השנה השנייה שנאו מקיימים את התחרות, ומתברר יותר ויותר שהסיפור העממי הוא אמצעי חקר ותיעוד הפותח לנו צוהר אל הקהילה, תרבותה ומסורותיה. השתמשנו בתחרות כזרז לאיסוף סיפורי עם, וכך אנו מסייעים בשימור מסורות אלה ובהעברתן לארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי.

המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במזכירות הפדגוגית מציג בפני באי הכנס מפעל חינוכי חברתי להעמקת חקר קהילות ישראל בקרב בני הנוער שיהוו עתודת חוקרים לאקדמיה.
תכנית ח"ץ נוסתה החל משנת תשנ"ז בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בששה מחוזות בארץ. מן המשובים שנתקבלו מהשטח גובשה תכנית זו:

תרבות המזון האיראנית הצליחה להטביע חותם עמוק על אורחותיה הקולינאריים של יהדות איראן, הן בתפיסת המזון כגורם מכריע בהבטחת בריאותו של האדם ושלמות נפשו ורוחו והן באימוץ המאפיינים המייחדים את המטבח הפרסי הבולטים היטב גם במטבח הפרסי-יהודי וביניהם: שילוב טעמים ומרקמים מנוגדים המתמזגים יחס להרמוניה מושלמת; רבגוניות של טעמים ריחות וצבעים; שימוש רב בקיטניות ועשבי תיבול למיניהם ועוד.

מאז יסודו של ארכיון הסיפור העממי בישראל הממוקם בחיפה בשנת 1955 ועד שנת 2005 נאספו בו כ – 23000 סיפורי עם. למעלה מ – 800 סיפורים הוקלטו מפי מספרים עולים חדשים מפרס וכ – 240 סיפורים מפי מספרים מקורדיסטן הפרסית. (בארכיון אנו מפרידים בין סיפורי עם מפרס ואלה מקורדיסטן הפרסית בדיוק כמו שאנו מפרידים בין עירק וקורדיסטן העירקית או קורדיסטן התורכית)

גב' מורין נהדר זה כמה שנים שהמחקר על מסורת הפיוט של יהודי איראן עומד כאבן שאיו לה הופכין ואינו זוכה למחקר יסודי של ממש . הקלטות התיעוד העיקריות הנמצאות ברשותינו ("הפונוטיקה הלאומית" ו"מכון רננות") הינם משנת 1918-1920 לערך (במפעלו התיעודי של א.צ. אידלזון) ועד שנת 1986 לערך. למן תאריך זה לא נערכו עוד למיטב ידיעתי הקלטות מאורגנות שמטרתן לתעד את שירת הפיוטים בקרב יהודי איראן בארץ בזמננו אנו. החלל שנפער בתחום המחקר והתיעוד של מסורת זו, גרם לשבירת הרצף המחקרי, להחמצה ולאובדן אינפורמנטים חשובים נוספים בקרב העדה האירנית יהודית

משנת תש"ן המכון החל בתיעוד עדות ישראל בצורה שיטתית של מחזור השנה ומחזור החיים בשיתוף המחלקה למוסיקה של אוניברסיטת בר-אילן והפונותיקה הלאומית, ובשנת תשנ"ט תיעדנו את המסורות המוסיקליות של יהדות איראן.

המסורת המוסיקאליות של יהדות איראן שייכת לקבוצה גדולה של תרבויות שטרם נחקרו, וכיום כבר יש חומר גלם שישמש את החוקרים, וראויה עדה זו שהמוסיקה היהודית שלה תחקר בהשוואה למוסיקה הפרסית הכוללת

הפרסית האמצעית והארמית הבבלית שימשו יחדיו בבבל בתקופה הסאסאנית.

באחד מן הדיאלקטים של הפרסית האמצעית, מצויות אידיוגרמות הכתובות בארמית בבלית ונקראות פהלוי.

באחד מקבצי החוקים מן התקופה הסאסאנית, MADIGDAN I HAZAR DADISTAN , בספר אלף החוקים, מצויות אידיוגרמות אשר פשרן יובן בזיקה למונחים מקבילים בתלמוד הבבלי